אלקטרוסקס (1985) בע"מ נ' כלמוביל בע"מ

החלטה

הנתבעת הגישה בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת לפי סעיף

353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 .

בבקשה נטען כי קיימת חזקה לפיה חברה בערבון מוגבל מחויבת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות, לבקשת הנתבע, בשל החשש לניצול אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה כדי להתחמק מתשלום ההוצאות לצד הזוכה בדין, אלא אם כן הוכיחה החברה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

התובעת הינה חברה פרטית שאחריות בעלות מניותיה מוגבלת, ולפיכך יש להחיל את החזקה האמורה.

התובעת אף חוייבה בתשלום הוצאות לנתבעת הן ע"י כב' בית המשפט המחוזי והן במסגרת החלטה שניתנה בתיק דנן, אך לא שילמה עד כה את ההוצאות האמורות ויש בכך כדי להוות עילה וחיובה בהפקדת ערובה כעת.

הנתבעת עצמה טענה כי מצבה הכלכלי בכי רע במסגרת בקשתה לפטור מתשלום אגרה. מעבר לכך, סיכויי התביעה נמוכים והיא הוגשה תוך שיהוי ניכר.

הבקשה הועברה לתובעת למתן עמדתה לפי החלטתי מיום 24.5.10 .

ביום 13.7.10 עתרה התובעת למתן ארכה בת 30 ימים לשם הגשת תגובתה. בהחלטתי מיום 26.7.10 נעתרתי לבקשה, תוך שקבעתי כי ימי פגרת בית המשפט יבואו במנין הימים לשם הגשת התגובה.

עד כה לא הגישה התובעת תגובתה לבקשה, על אף שחלף המועד להגשת תגובה, אף בשים לב לארכה שניתנה לתובעת לשם הגשת התגובה.

בשל כך, עתרה הנתבעת ליתן החלטה בבקשתה להפקדת ערובה.

כאמור, חלף המועד להגשת תגובת התובעת לבקשה, ואך מן הטעם שהתובעת בחרה שלא להגיש תגובה לבקשה, יש לכאורה מקום להיעתר לה.

יחד עם זאת, לא אפטור עצמי מלנמק את החלטתי אף לגופו של ענין.

סעיף 353א לחוק החברות קובע כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

במקרה דנן, התובעת הינה חברה שעתרה, בראשיתו של ההליך, למתן פטור מתשלום אגרת ההליך, בין היתר, בטענה כי אין ביכולתה הכלכלית לשאת בתשלום האגרה. התובעת אף צרפה תדפיס אודות רשימת תיקי ההוצל"פ המתנהלים כנגדה.

זאת ועוד, בהעדר תגובה מטעם התובעת, לא נשללה טענת הנתבעת כי התובעת לא שילמה עד כה סכומי הוצאות שנפסקו לחובתה לטובת הנתבעת, כולל הסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ שנפסק לחובתה במסגרת החלטתי בבקשה למתן פטור מתשלום האגרה מיום 3.12.09.

בנסיבות אלה, שעה שהתובעת לא נתנה תגובתה לבקשה, לכאורה עומדת בתנאי הרישא לסעיף 353א, כאשר לא נסתרה טענת הנתבעת לאי תשלום ההוצאות שנפסקו לחובת התובעת וכאשר התובעת עצמה טענה להעדר יכולת כלכלית לשלם את אגרת ההליך, מצאתי כי יש מקום להעתר לבקשה.

4.לא נעלם מעיני כי לכאורה נראית מסקנתי זו כעומדת בסתירה להחלטתי מיום 3.12.09, במסגרתה נדחתה בקשת התובעת לפטור מתשלום אגרת ההליך.

אולם, כעולה מאותה החלטה, נדחתה בקשת התובעת לפטור מאגרת ההליך משום שהתובעת לא הראתה מהו היקף יכולתם הכלכלית של בעלי מניותיה ושל תאגידים הקשורים לה. כמו כן, נקבע שם כי התובעת לא הראתה באסמכתאות עדכניות את יכולתה הכלכלית ויכולתם הכלכלית של בעלי המניות בה לשלם את האגרה.

יחד עם זאת, כבר כב' בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 11.3.08 בהליך הקודם בין הצדדים קבע כי "המבקשת עצמה אכן "ריקה" מנכסים ואף הכנסות אין בכוחה לייצר ולכאורה עמוסת התחייבויות היא... ברם, עת בתאגיד עסקינן, אין להסתפק בבחינת חוסנו או דלותו של התאגיד כשהוא לבדו. יש לבחון את מצבם הכלכלי של הסובבים אותו, לרבות תאגידים מקורבים (חברות בנות, אחיות וכדומה) בעלי מניות קרובי משפחה וידידיהם".